אישה - מטע

רקדנית  (שלומית ירון-רקדנית בוטו) ואמנית פלסטית (אורנה אוריין,אמנית רב תחומית) נפגשות בטבע ומגיבות לו באופן אינטואיטיבי, וספונטני שאין בו תכנון מראש. כל אחת בשפתה האמנותית תוך חיפוש מפגש היוצר שיח בין מעשה היצירה, וזירת ההתרחשות. 
הן עוסקות במחזוריות העונות המסמלות גם את שלבי האישה, דמיה, מחזורי ושלבי חייה: לבלוב, פריון, וקמילה.  
הנושאים בהן היוצרות נוגעות קשורים בקשר הנשי בין אשה לרעותה, בהזנה של עצמן והסביבה, בהפרייה הדדית, במגע, בחבור גופני, בתנועה המשתלבת בטקסטורות הנוף החושניות.הצבעוניות מסמלת מצבים בחיי האישה: הלבן מבטא את תומתה,האדום (דם תרנגולות) מבטא את תשוקתה והויטאליות שבה והורוד הנצבע בגופה והמשתלב בצבע הפריחה מבטא את הפשרהבה האישה חיה-היא אינה מתקבלת בשיא תשוקתה וחיוניותה ווהורוד שהוא שילוב הלבן והאדום מבטא את הצבע המגדרי של האישה המתוקה היפה והמרצה. האדמה בעבודתן מסמלת את בטן האשה הפורייה, הנבולה, המצמיחה או הממיתה, זו שטומנת בחובה את סוד החיים והמוות כמעשה האמנות החווה את ההיעדר, האובדן, הריק מול השפע, הכמיהה ליצור והאימה מאובדן היצירה. 
צילום ועריכה : שלי בוהארון | עוזר צלם : שלומי מזררחי